מאחר שהשעבוד מוצא את ביטויו ברישומי רשם החברות , עלולות להיווצר טעויות רישום טכניות . בפסק דין של בית המשפט המחוזי דנה השופטת ורדה אלשיך בשאלת אי – התאמה בין הרישום בתדפיס רשם החברות לבין הרישום במסמך יוצר השעבוד . אצל רשם החברות נשמט רישומם של מיטלטלין משועבדים , ונקבע כי אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של השעבוד למרות הפגיעה בצדדים שלישיים שהסתמכו על כך . פרופ ' מיגל דויטש מציע לשקול הכרה בקיומה של טענת השתק כנגד בעל משכון שאינו בודק את פרטי הרישום במאגר הרישום הממוחשב . מובן שהכרה בטענה כזו מטילה נטל כבד על הנושה . התלות באיכות הדיוק של המרשם הציבורי עלולה לפגוע קשות בעקרון הפומביות , ולפיכך ראוי יהיה לבדוק את מקור הטעות . אם כל הצדדים נהגו בתום לב ומקור הטעות הוא המרשם עצמו , עקרון הפומביות דווקא מעביר את הנטל על בעל המשכון לבדוק את תקינות הרישום , מאחר שהמידע בדבר קיומו מצוי בידיעתו ולא בידיעת הצד השלישי . לכן , גם באיזון בין האינטרסים שבין הצדדים אמורה זכותו של הצד השלישי להיות על העליונה . בעניין מיראז ' חברה לבנין נ ' בנק הפועלים בע " מ נדון ערעור שעלתה בו , בין היתר , השאלה של טעות ב...
To the book