|
|
בסיסם המשפטי של דיני השעבודים הוא , כאמור , חופש הקניין והחופש החוזי , שמאפשר אי – שוויון והעדפת הנושים המובטחים . כנימוק העיקרי לחוסר שוויון זה משמש הטיעון הכלכלי – משפטי , הגורס כי ללא העדיפות יתקשו הלווים לקבל אשראי בהיקף ראוי , ובכך ייצא כל המשק ניזוק . למעשה , הסדרי העדפת נושים נטועים במערכת המסחרית , ומשקפים מדיניות של כיבוד האוטונומיה של הפרט . בשלב ביצוע השעבוד מספק החוק לבעלי הקניין פתרונות משפטיים נוחים , המגובים בהסדרים מינהליים של רישום ופרסום . לדוגמה , משכון משתכלל לכדי זכות קניינית באמצעות רישום המתבצע באמצעות פקיד ציבורי . בשלב זה העיקרון הקובע הוא כללי העדיפות כפי שנקבעו על פי רצון החברה הלווה מול המלווים , אלה המובטחים – על פי סדרי ההלוואה , ומובטחים לעומת לא – מובטחים . כאשר די בנכסיה של החברה לתשלום לכל המלווים , אין מתעוררת כלל שאלת העדיפות , מאחר שכולם באים על סיפוקם . לעומת זאת , אם מתעורר קושי בהחזר החוב לנושים , או אז עולה ומתעוררת סוגיית אי – השוויון . השלבים שבהם מתעוררת סוגיית העדיפות הם שלושה . השלב הראשון הוא בעת מינוי כונס נכסים בעקבות הפרת תנאי מתנאי איג...
To the book |
|
|