|
|
מימונה של חברה נשאב ממקורות שונים שמחולקים , כאמור , לשניים עיקריים – הון עצמי והון זר . בפרק זה נעסוק בהון הזר , או כפי שהוא מוגדר באנגלית – הון מילווה ( . ( loan capital התואר " הון זר " משקף את מערכת היחסים בין המממן לבין החברה . לעומת בעל המניות , שתמורת השקעתו רכש חלק בחברה , המלווה אינו הופך להיות בעלים של חלק יחסי מן החברה . הקשר בינו לבין החברה הופך אותו לבעל חוב כלפיה , והסיכויים למימוש זכותו תלויים בעיקר בגורמים הבאים : מצבה הכלכלי של החברה ויכולתה להשיב לו את הלוואתו , ועובדת קיומה של בטוחה הצמודה להלוואה . אם ההלוואה הובטחה בבטוחה מסוג כלשהו אשר משעבדת נכסים של החברה לטובתו של הנושה , הופך מעמדו את תביעתו מזכות חוזית כלפי החברה הלווה לזכות קניינית , שנדון בה בהמשך . אם ההלוואה אינה מובטחת , זכותו של הנושה כלפי החברה היא חוזית בלבד . אמנם , גם הקשר בין בעלי המניות לחברה הוא קשר חוזי . אולם , בעוד בעלי המניות מוכנים מראש לסיכון של התניית התשואה שלהם בביצועי החברה , ומקבלים בתמורה זכות שליטה יחסית באמצעות הצבעה באסיפות כלליות , הרי שמצבם של הנושים שונה . נושים מטבע הגדרתם הם ש...
To the book |
|
|