|
|
מניה , כמו כל נכס אחר , פתוחה לאפשרות של בעלות משותפת , ויכול שלמניה יהיו כמה בעלים במשותף , על פי סעיף . 295 אולם , אין להעביר חלק ממניה . משמעות הדבר היא , כי מרשם בעלי המניות יכיר בריבוי בעלים , אך לא יכיר בפיצול אריתמטי של בעלות . כך גם היה הדין קודם לכן . לעומת זאת , מכוח חירות הקניין , המכתיבה שימוש חופשי בזכות הבעלות , מאפשר המחוקק לבעל מניה להעביר את זכויותיו במניה ולפצלן . כך יוצא , כי במערכת היחסים בין החברה לבין בעל המניה יוכרו הבעלים הרשומים במרשם בעלי המניות כבעלי הזכויות במניה , בלי להגדיר כלפי החברה את חלקם היחסי . לעומת זאת , במערכת היחסים הפנימית ביניהם הם יתחלקו על פי ההסכם ביניהם , ואף יוכלו להעביר חלקי זכויותיהם בה לאחרים . קושי אחר שעלול להתעורר הוא זכאותם של בעלים משותפים במניה אחת לקבל דיבידנדים . מאחר שעל פי סעיף 901 לחוק זכאי כל בעל מניה לקבל דיבידנד , ואין התייחסות לזכאות של בעלים משותפים , עלולה החברה להתחבט בשאלה למי להעניק את הדיבידנד . ד " ר בהט מציע להחיל על מצב כזה את הוראות סעיף 95 לחוק החוזים ( חלק כללי ) , העוסקות בבעלות משותפת בזכויות ובריבוי נושים ,...
To the book |
|
|