|
|
חשיפה זהותו של הבעלים אינה תמיד לשביעות רצונו של בעל המניות , שכן לעיתים בעל המניות חפץ לשמור על פרטיות בנוגע להיקפי בעלותו . בהיות החברה מרכז רצוני של התקשרויות , מספק החוק פתרונות לבעיית החשיפה . החוק מאפשר רישום דקלרטיבי של בעלות שאינה משקפת את הבעלות הממשית . כך קובע החוק , בסעיף , 131 הסדר באשר לרישום החזקת מניות בנאמנות , ועל פיו " בעל מניה שהוא נאמן " יירשם במרשם בעלי המניות , תוך ציון נאמנותו , ויראו אותו לעניין חוק זה כבעל מניה . עולה מכך , כי במערכת היחסים בין החברה לבין בעל המניה , רק הרישום או ההחזקה בשטר מניה מהווים הוכחה לבעלות . אולם , כאמור , הרישום אינו חייב לשקף בהכרח את מערך הזכויות הממשי ואת הבעלות הממשית על המניות . ייתכן כי הבעלים הרשום של המניה אינו בהכרח בעליה הממשי של המניה , אלא רק נאמן כאמור בסעיף . 131 יחס נאמנות מוגדר בחוק הנאמנות , תשל " ט – 1979 כ " זיקה " לנכס , שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה . לפיכך , מכוחו של חופש הקניין רשאי הבעלים להסתיר את בעלותו ולהשתמש באדם אחר כ " נציגו " לצורך הרישום . במערכת היחסים בין הבעלים הרשום לבין " הבעלי...
To the book |
|
|