|
|
התיאוריה המסורתית לגבי חלוקת דיבידנד קובעת , כי משקיעים מעדיפים דיבידנד קבוע ונדיב לאורך זמן . ההעדפה מבוססת על ההנחה , שמגיע למשקיעים החזר במזומנים על . 94 ראו : ,. L . E . Mitchell , L . Cunningham , L . nSalomo Corporate Finance and Governance ) 2 de . 1996 ( 736 השקעתם . עמדה זו נתמכת על ידי הטענה כי דיבידנד קבוע ונדיב מקטין את ההשתנות ( variability ) של התשואה על ההשקעה , וכך יעריכו אותה בשוק . התיאוריה המסורתית גם נתמכת על ידי הטענה , כי משקיעים הם ספקנים לגבי איכות המיחזור של הרווחים הצפויים בידי החברה לעומת איכות מיחזורם בידיהם – שלהם . כלומר , בעלי המניות יעדיפו לקבל את הרווחים לידיהם ולהחליט בעצמם על אופן השקעתם , על פני הענקת סמכות לחברה להחליט במקומם על אופן השימוש ברווחים . חוסר אמון זה מבוסס בחלקו על ההכרה , שרווחים אשר לא חולקו ויועדו להשקעה חוזרת בחברה חשופים לסיכוני הפסד בפירמה , ולעיתים גם תוכניותיה המתוכננות היטב של ההנהלה עלולות שלא למלא אחר הציפיות . התיאוריה המסורתית של הדיבידנד , המבוססת על מאמרם של גראהם ודוד , כוללת מרכיב אינהרנטי שמסביר את ביצועי ההון במושגי צ...
To the book |
|
|