חוק החברות מגדיר בסעיף 302 ( א ) את גבולותיה של חלוקה מותרת על פי שני תנאים מצטברים – מבחן הרווח ומבחן יכולת הפרעון . חברה יכולה להוסיף בתקנון או בחוזה מגבלות נוספות על המגבלות שקבע החוק , אולם אינה יכולה לגרוע מהן . כל חלוקה צריכה להיעשות על פי כללים קוגנטיים , אשר מוכתבים על ידי המחוקק . בנושא החלוקה לא מתאפשרת שום התקשרות או התנאה על כללי החלוקה , מאחר שעמדת המחוקק היא שלא ניתן לצפות ליצירת התנאות רצוניות אשר יפעלו לשימור הון כל אימת שיש התקשרות של חברה עם נותן אשראי . לעיתים קרובות מציב מעמדו הנחות של נותן האשראי את החברה בעמדה עדיפה , שעלולה להיות מנוצלת על ידה . לכן נקבע בסעיף 302 ( א ) , כי חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה ( מבחן הרווח ) , ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות , בהגיע מועד קיומן ( מבחן יכולת הפרעון ) . להלן תפורט מהות מבחני החלוקה , שהם מבחנים מצטברים .
To the book