הנפקת מניות היא מנגנון לגיוס הון מצד החברה ולהקצאה מחודשת של כוחות בחברה . יש בו כדי לשנות לרעה את מעמדם של המשקיעים הקיימים אם לא יקפידו לשמור על חלקם היחסי בזכויות ההצבעה . לפיכך היה נהוג , קודם היות החוק , לכלול בתקנוניהן של החברות הוראה הקובעת , כי אם אין הוראה סותרת בהחלטה על הגדלת ההון , יוצעו כל המניות החדשות , לפני ההנפקה , לאנשים שיש להם באותו יום זכות לקבל מאת החברה הודעות בדבר אסיפות כלליות , לכל אחד בשיעור יחסי , בקירוב ככל האפשר לפי הנסיבות , לסכום המניות הקיימות שהוא זכאי להן . הוראה כזו , המעניקה זכות קדימה ברכישת מניות חדשות , נקראת גם זכות מצרנות , או זכות סירוב ראשונה . חוק החברות הסדיר סוגיה זו בסעיף , 290 וקבע כי בחברה פרטית , שהונה המונפק כולל סוג אחד של מניות , יוצעו לכל בעל מניה מניות בשיעור חלקו בהון המניות המונפק . סירב בעל המניה לרוכשן או לא נענה להצעה לרוכשן עד המועד האחרון שנקבע לכך בהצעה , רשאי הדירקטוריון להציען לאדם אחר . אולם , כל זאת כפוף לכל הוראה אחרת בתקנון , שיכולה – למשל – לשלול לחלוטין את זכות המצרנות , או לקבוע כי לאסיפה הכללית סמכות לשלול את זכו...
To the book