|
|
אם כן , המניה מגשרת בין שתי מערכות של קשרים משפטיים : זו שבין בעל המניה וזו שבין בעל המניה לחברה . במערכת היחסים בין בעל המניה לבין החברה משקפת המניה את חלקו היחסי של בעליה בחברה . אמנם , המניה אינה מקנה לבעליה זכות ישירה בנכסי החברה , שהרי אלו שייכים לחברה בהיותה אישיות משפטית עצמאית . אולם , מנגד , המניה מייצגת את חלקו של בעליה בחברה . המשמעות הכלכלית של בעלות בחלק יחסי מהחברה באה לידי ביטוי בתחומים שונים . ראשית , בעת חלוקת דיבידנדים . זכותו של בעל מניה לקבלת דיבידנדים , לאחר שהוכרזו , היא כפי חלקו היחסי , שאותו מגלמות המניות שבבעלותו . שנית , בעת הצבעה . החלטות בחברה מוכרעות בדרך כלל על פי העיקרון הדמוקרטי של שלטון הרוב . ככל שגדל חלקו היחסי של בעל המניה , גדלים סיכוייו להשליט את רצונו על אופן התנהלותה של החברה . יש רק לסייג מסקנה זו ולציין , כי היא כפופה לתנאי שלכל המניות בחברה זכויות הצבעה שוות . שלישית , בעת מכירת המניות : ככל שגדל חלקו היחסי בחברה , כך יגדל הערך שיוכל לקבל עבור המניות ברשותו , מאחר שהקונה יוכל ליהנות מהיתרונות של שליטה , מינוי דירקטורים ודיבידנדים . רביעית , בע...
To the book |
|
|