|
|
234 מטרתו של חוק החברות האנגלי משנת 1856 ואילך הייתה , שכשרותה של החברה תוגדר על ידי סעיף המטרות , שאותו כלל לא ניתן היה לשנות . כך יצא , שכשרות פעולתה של חברה כאישיות משפטית הוגבלה על פי ההשקפה המשפטית הקודמת למסגרת מטרותיה כפי שנוסחו בתזכיר החברה ) שהיה בזמנה של פקודת החברות מסמך היסוד , ובו חובה היה לכלול את סעיף המטרות ( . החברה , כך קבעה הדוקטרינה , קיימת כגוף משפטי רק בתנאי שהיא פועלת על פי המטרות הכלולות במסמך היסוד . כל פעולה שלא תאמה את מטרות החברה נתפסה כבטלה מעיקרה , ולא ניתן היה לאוכפה . פעולה חורגת כזו הוגדרה כפעולה " אולטרה – וירֶס " ) " מחוץ / מעבר לכוחות " – וירס בלטינית משמעו כוח ( , שמשמעותה פעולה החורגת מן המטרות . בבסיסה של הדוקטרינה עמדה השאיפה להגן על כל קבוצות בעלי העניין הקשורות עם החברה מפני ניצולן לרעה . קבוצה אחת היא בעלי המניות שהשקיעו בחברה והסתמכו על המטרות כעל מסגרת התחומים שבהם תעסוק החברה . אלה הוכרו כזכאים להגנה מפני שינוי ייעוד כספי השקעתם שלא בידיעתם . קבוצה שנייה היא הנושים שהעמידו הלוואות לחברה , וחישבו את גובה סיכונם בהסתמך על תחום עיסוקי החברה . ...
To the book |
|
|