|
|
כפי שראינו , התכונה המרכזית שמייחדת את אישיותה של החברה היא ההפרדה שנעשתה בינה לבין בעלי המניות שלה . ההפרדה הזאת אינה כולה וירטואלית . הפסיקה דאגה תמיד להכניס לעולם המושגים המשפטי מונחים כמו מסך , פרגוד או וילון , שנועדו כולם לחצוץ , להפריד ולהסתיר את בעלי המניות מעיניהם , ובעיקר מידיהם הארוכות של הנושים . בספרות ובפסיקה נוצרת האנשה של החברה , המתוארת כיצור שבינו לבין בעלי המניות נמתח חיץ ברור . שופט אנגלי אחד אף תיאר את המחיצה כקונכיה שכדי 106 לפצחה נדרש פותחן מיוחד . קל לאמוד את הנזק שייגרם לאותם בעלי מניות אם 107 תוסר המחיצה והם יעמדו חשופים לבדם מול תביעותיהם של הנושים . בדרך כלל , עקרון האחריות המוגבלת נשמר בקפידה , ואינטרס הגנתו חוצה את כל שכבות העוסקים בנושא – המחוקק , בתי המשפט , המתקשרים , הנושים . כיבוד עיקרון זה הוא בנפשה של מערכת כלכלית תקינה וקולחת . כירסום בו עלול לפגוע בשחקנית הראשית של כלכלת השוק – החברה העסקית . אולם , לעיתים מזמנות הנסיבות מצבים שבהם דווקא כיבוד עקרון האחריות המוגבלת יזיק לערכי כלכלת השוק . נסיבות אלו חוררו את המסך שנמתח בין בעלי המניות לבין נושי החב...
To the book |
|
|