|
|
זכות ההתאגדות כזכות יסוד כוללת שני פנים . הפן החיובי הוא הזכות לנהל עסקים כחברה . הפן השלילי הוא הזכות לנהל עסקים שלא באמצעות חברה , ובמילים אחרות : הזכות שלא להתאגד . ניהול עסקים באמצעות חברה אינו הוראה מחייבת , וחוק החברות מקְנה ליזם את הברירה שלא להתאגד . זכות כזאת , לבחירה בין ניהול עסקים באמצעות גוף מאוגד לבין ניהול עסקים כאדם פרטי , היא חידוש של חוק החברות , המבוסס על אותו רעיון מרכזי – קידוש האוטונומיה של הרצון הפרטי . החידוש כאן הוא בכך שבוטלה חובת ההתאגדות אשר הוטלה בפקודת החברות על קבוצה מאורגנת של יותר מעשרים בני – אדם אשר מנהלים עסק שנועד לחלק רווחים . המחוקק נסוג מן השאיפה שאיפיינה את פקודת החברות המנדטורית – לפקח על התארגנויות של קבוצות בני–אדם המנהלים עסקים , שמא בבוא היום לא ניתן יהיה לאתרם או לזהותם . עקרון השקיפות והפומביות לא ייפגע , והאינטרס של הציבור לא יינזק גם אם ניהול העסקים ייעשה שלא באמצעות תיווכה של חברה כגוף משפטי נוסף , אלא ישירות מול קבוצת 41 בני – אדם . דווקא החברה כתאגיד משפטי היא השיכלול המאפשר ניהול עסקים בסיועה של אישיות חדשה ועצמאית , שמאפשרת חציצה ב...
To the book |
|
|