|
|
תהא אשר תהא הגישה שתשרור בבית המשפט העליון , עוצמתה של ההגנה החוקתית על זכויות היסוד באה לידי ביטוי בעדיפות שניתנת לזכות היסוד מול אינטרס חברתי–ציבורי מנוגד אחר . זכויות היסוד , למרות מעמדן , אינן זכויות מוחלטות . שהרי אם נ קנה לזכות מסוג אחד עליונות בלתי – חדירה , נגמד ונצמצם זכויות לגיטימיות של אזרחים אחרים . בעולם שבו מתרוצצות זכויות מסוגים שונים , יש לעיתים מצבים שבהם עדיפות המוקנית לאזרח אחד באה על חשבונו של אחר . לדוגמה , אם נעניק זכות התאגדות מוחלטת , אנו עלולים לפגוע בביטחונו של הציבור . בע " א רשמת העמותות נ ' בנימין 19 כהנא ואח ' נדונה סוגיית שלילת זכות ההתאגדות מעמותה בנימוק שהיא תשמש מסווה לפעילות בלתי – חוקית . בית המשפט , בהיותו מודע לחשיבות הבסיסית של חירות ההתאגדות במדינה דמוקרטית , מזהיר עצמו מפני הסכנה של הוצאת חבר אנשים אל מחוץ לחוק , ומפני השלכותיה על שלילת זכויות יסוד מאלו שנמנעה מהם זכות כזו . לשם כך בודק בית המשפט את הזכות הנפגעת . הוא אמנם מאפשר להגביל את זכות ההתאגדות , אך מתנ ה הגבלה כזו בקיומן של ראיות ברורות ומשכנעות בדרגת ודאות קרובה שיובאו בפני רשם העמותות...
To the book |
|
|