|
|
לאילוץ אי – החלוקה יש גם מגרעות . ראשית , בהיעדר יסוד הרווח כזרז חיובי לפעילות יצרנית יעילה , המחיר המשולם בעסקה מוגדר במונחים של תת – תמריץ . כלומר , תאגידים שאינם מחלקים רווח צפויים להגיב באיטיות רבה יותר לדרישה גוברת של מוצרם , ולפעול ביעילות נמוכה יותר בשימוש בתשומותיהם . יתרה מזו , למרות איסור אי –חלוקת רווחים , ראינו כבר כי תאגידים שאינם מחלקים רווח רשאים לשלם משכורות למנהליהם . תשלומים אלו עלולים לשמש צינור עקיף להברחת רווחי התאגיד . על התופעות הללו אין בידי הצרכן להגיב : עסקתו עם התאגיד אינה מתרחשת במצב של ברירה חופשית אופטימלית . כזכור , אילוצים אובייקטיביים שונים מונעים ממנו לבור בין ספקי מצרך / שירות טובים יותר . שנית , מטעמים של נחיתותו התיפקודית של הצרכן , פיקוח השוק על היצרנים חלש למדי , כך שיש לצפות לייצור לא יעיל אצלם ולתגובה איטית יותר שלהם להפסדים תפעוליים , יחסית לזו של יצרנים למטרת רווח . שלישית , שוק הניהול בתאגידים למטרות רווח מתומרץ על ידי איכות ביצועי התאגיד . ניהול גרוע מוריד את ערכו של התאגיד , למרות הפוטנציאל הטמון בו , מפחית את שווי ניירות הערך שלו , וחושף א...
To the book |
|
|