לאורו של הניתוח דלעיל מתעורר הקושי הבא : מוכרות בשוק עמותות שהן התאגדויות שלא ניתן לזהות אצל עמיתיהן כשל חוזי , והשאלה היא , מדוע בחרו עמיתיה להתאגד כעמותה . לדוגמה : עמיתי עמותות מסחריות הנזקקים לשירותיהן מעורבים ישירות בעסקה המתבצעת על בסיס מסחרי בין שני צדדים בעלי כוח שווה לכאורה . מהו הכשל החוזי שניתן לאתר אצלם ? התשובה אינה אחידה , וקיימים מספר נימוקים . האחד : עמותות מסחריות מוקמות כתגובה למצבי כשל חוזי כדלקמן : השירות הנדרש הוא מסובך ומורכב וקשה להערכה , יחסית למצרכים קימעונאיים או חקלאיים . מורכבות השירות ונסיבות אספקתו מקשים על הצרכן לקבוע את איכותו . לפיכך , לעמית הפוטנציאלי שהוא גם צרכן שירות פוטנציאלי , יש תמריץ להגביל את התנהגותו של הספק מעבר ליכולתו לעשות כן באמצעים חוזיים פשוטים . במילים אחרות , צרכן השירות הפוטנציאלי אשר בוחר להשתמש בשירותי עמותה לשם אספקת השירות מפקיד בידי הספק שיקול דעת רחב בהקשר לאיכות השירות . העמית הפוטנציאלי אינו יכול לפקח על הפעלת שיקול דעת כזה , ולכן אילוץ אי – החלוקה מגביל את ההזדמנות למנהלי העמותה לנצל את רוחב שיקול הדעת לרעה . הנימוק השני : י...
To the book