ד. לאחר הרמב"ם: בין הצדקה לביקורת

עמדת הרמב " ם אמנם התקבלה על דעתם של רוב חכמי ימי הביניים המאוחרים , שכן היא הייתה מעוגנת היטב במקורות התלמודיים , וגם תאמה את הלכי הרוח המקובלים במחשבה הפוליטית של ימי הביניים ואת המציאות ההיסטורית . עם זאת , הרמב " ם עצמו נקט עמדה בשאלה שהמשיכה להימצא במחלוקת , ולכן הוסיפו החכמים להתחבט בה . רובם עקבו אחר פסיקתו , במקרים מסוימים עם הדגשים חדשים ושונים . כמה מהם , לעומת זאת , הסתייגו ממוסד המלוכה בדרכם של גאוני בבל שנזכרו לעיל , מרס " ג עד שמואל בן עלי . בשלהי ימי הביניים הציב יצחק אברבנאל אתגר רפובליקני תקיף אל מול ההשקפה המלוכנית המקובלת . לפיכך על אף המקובלות ההלכתית של המלוכה , שאלת הלגיטימיות של המלוכה בישראל הוסיפה להטריד את החכמים . אפילו תומכיה 28 " הלכות מלכים " יב , ה - ו , וראו הדיון בפרק הבא . התחבטו קשות , כפי שנראה להלן בפירושיהם המאולצים עד מאוד לפשוטו של מקרא . תופעה זו מתועדת היטב בדבריו של ר ' נסים גרונדי ( ר " ן ) : "[ ... ] והוא ענין נתקשו בו הרבה מן הראשונים , כי אחרי שהיו מצווים להקים עליהם מלך , [ ... ] אם כן מה פשעם ומה חטאתם כששאלוהו [ ] " . הדברים מוכיחים שוב...  To the book