א. מבוא: בין תפיסת החוק היוונית לתפיסה התאולוגית של החוק

כל המלומדים שעסקנו בהם הדגישו את האופי המדיני של האדם , והסכימו שאינו יכול להתקיים ולממש את תכלית קיומו אלא במסגרת חברתית מאורגנת . חילוקי הדעות ביניהם היו בשאלת הצורך של המיוחדים שבבני האדם , הפילוסופים , להתקיים במסגרת חברתית מאורגנת , ומידת המחויבות שלהם כלפיה . ממסקנה זו נובע הצורך בשלטון החוק , שהרי חברה מתוקנת עם שלטון מתוקן לא תוכל להתקיים בלי שלטון החוק - ועל זה לא היו חילוקי דעות . השאלה הגדולה שהטרידה את כולם הייתה שאלת מקורו של החוק , סיווגו והיחס בין סוגי החוק . כאן אנו חוזרים אל המפגש הטעון בין התאולוגיה המדינית המונותאיסטית לבין הפילוסופיה המדינית היוונית . נשווה את סיווג החוקים בפילוסופיה היוונית לסיווג המקובל במחשבה היהודית בימי הביניים באמצעות שני טקסטים אופייניים , ונשים לב לדמיון ולשוני ביניהם . נפתח בדברי אריסטו : הצדק והעוול הוגדרו ביחס לשני סוגים של חוק . [ ... ] בדברי על חוק אני מתכון לפרטי ולכללי . פרטי הוא זה שכל עם הגדיר לצרכיו שלו , והוא נחלק לחוק כתוב ובלתי כתוב ; הכללי הוא זה שעל פי הטבע . שהרי יש [ מושגי ] צדק ועוול כלליים וטבעיים , שהכל יכולים לנחשם בדרך ...  To the book