|
|
הפילוסופיה המדינית האסלאמית מייסודם של אלפראבי ואבן סינא זיהתה את שאלת קיומה של הנבואה , טבעה ותכליתה , סוגיה ודרגותיה , וההבחנה בין נבואת אמת לנבואת שקר , כשאלות המפתח של הפילוסופיה המדינית . בתאולוגיה הפוליטית האסלאמית הייתה הופעתם הנסית של הנביאים המכוננים - משה , ישו ו " חותם הנביאים " מוחמד - נקודת המפתח בהיווצרותה של החברה האנושית המתוקנת . בהבדל מהמדינה הסכלה , המונהגת בידי סוגים שונים של נביאי שקר , מונהגת המדינה האידאלית על – ידי הנביא המחוקק , שזכה להתגלות במשמעות הפוליטית שלה , כלומר התגלות של חוק . נביא – מחוקק זה מזוהה כאן עם המלך – הפילוסוף האפלטוני . אם הפילוסוף היווני הניח מקור אנושי של החוק , הרי התפיסה האסלאמית הניחה בהכרח שמקורו של החוק המושלם הוא אלוהי . לפיכך בעוד הפילוסופיה האפלטונית ראתה בפילוסוף את המחוקק האנושי של החוק המושלם , או שמא מי שמכיר את האידאה של החוק , זיהו הפילוסופים המוסלמים את מקור החוק המושלם בנביא , שקיבל את החוק האלוהי באירוע התגלותי , והעביר אותו לחברה האנושית . הנביא חייב אפוא להיות גם פילוסוף כדי שיוכל להבין את המשמעויות הנסתרות ואת התכלית ה...
To the book |
|
|