|
|
בבסיס העמדות האלה עומדת הטענה שבספרות היהודית לדורותיה אפשר למצוא דיונים בשאלות חברה ומדינה , אבל אין בה שום מאפיין שהוא " יהודי " במהותו . ואף נהפוך הוא , שאלות של חברה ומדינה בפני עצמן אינן רלוונטיות ביהדות , ואין היא מתייחדת בהן מכל תרבות אחרת . טיעון זה בקיצוניותו ביטא ישעיהו ליבוביץ : קשה לומר שאחת מן העמדות המרובות , שבאו לידי ביטוי במקורות היהדות לגבי בעיית היחיד והחברה , היא המייצגת את התפיסה היהודית ; כל אחת מהן היא תפיסה של יהודים מסוימים . כל אחת מהתפיסות האלה היא משותפת ליהודים מסוימים וללא יהודים מסוימים , והיא איננה יונקת דווקא ממקורות היהדות . אין מוסר יהודי , אין מדיניות יהודית , אין תפיסה חברתית יהודית . יהודים וגויים כאחד נחלקו בכל השאלות הללו , והקו המפריד איננו עובר בין יהודים לגויים , אלא הוא עובר בין בני אדם לבני אדם , יהודים כיהודים וגויים כגויים לא נחלקו אלא בעניין עבודת השם על – ידי קיום תורת ומצוות . מהות היהדות בעיניו של ליבוביץ היא קבלה רצונית של עול תורה ומצוות , ולכן לטענתו אין כל תוכן פילוסופי או פוליטי ייחודי ליהדות . לדעתו נמנעה היהדות מלנקוט עמדה עקרונ...
To the book |
|
|