תאוריית הלמידה הפסיבית של קרוגמן

באמצעות חשיפה חוזרת ונשנית . שינויי התפיסה יכולים להתגבש לכלל עמדה חדשה רק בדיעבד , לאחר התנסות במצבי בחירה קונקרטיים . אין לשאול איזו משתי הדרכים עדיפה . כל אחת מדרכי השכנוע יעילה בתנאים המתאימה לה . מודל הלמידה הפסיבית פותח כדי להשיב על השאלה מהו סוד השפעתה הכבירה של הפרסומת בטלוויזיה . שאלה זו עולה משום שלא זו בלבד שרוב המוצרים המתפרסמים אינם מעניינים את הצרכן , אלא אף עצם הצפייה בטלוויזיה כרוכה בהיעדר עניין אקטיבי . קרוגמן משווה לנגד עיניו את הצופה הטיפוסי כמי שבוהה במסך שעות ארוכות כשהוא רדום למחצה . בניגוד לערוצי התקשורת הכתובה ( עיתונים וכתבי עת ) המתוארים אצלו כערוצים של מעורבות גבוהה , המסך הקטן הוא ערוץ של מעורבות נמוכה . מעורבות נמוכה ומעורבות גבוהה בערוצי התקשורת על מה מבוססת ההבחנה המסורתית בין שני סוגי המעורבות ? 26 במאמר שהוא פריצת דרך בהתפתחות תאוריות המעורבות הנמוכה קרא הרברט קרוגמן תיגר על הגישה הרציונליסטית הקלאסית הקובעת כי לכל בחירה קודמת בהכרח יצירת עמדה . בניגוד לתפיסה שלפיה כוח השכנוע של הפרסומת גדל ביחס ישר למאמצים שהצרכן משקיע בעיבוד המידע ( כשכל יתר התנאים שו...  To the book