תשובות לשאלות שבגוף הפרק

תשובה 1 השאלה בעמוד 144 בחירה חופשית – כשהבחירה חופשית מקור הדיסוננס הוא בניגוד שבין ההכרות : “ אני העדפתי את א מ ב " ו " לאמתו של דבר , ב עדיף מ א " . בהיעדר בחירה חופשית , ההתנהגות מוכתבת לאדם מבחוץ . קיום הצדקה חיצונית משחרר אותו מאחריות אישית לבחירה ופוטר אותו מהצורך להגן על ההערכה העצמית שלו . סופיות – ההכרה שהבחירה סופית ואת הנעשה אין להשיב הופכת את ההחלטה לעניין גורלי , הקונפליקט שלפני הקנייה מחמיר , וכך גם הדיסוננס שבעקבותיה . ואולם , אין להסיק מכאן שכאשר קיימת אפשרות ביטול לא יתעורר כל דיסוננס בעקבות ההחלטה , שהרי בכל דרך שלא נבחר נצטרך לוותר על משהו . אם נבחר במוצר א נתחרט על שלא בחרנו במוצר ב , ואם נחזור בנו ונבחר במוצר ב נתחרט על שלא בחרנו במוצר א – כך או כך לא נתחמק מהרגשת דיסוננס כלשהו . פומביות – הידיעה שהקנייה גלויה לעין מגבירה את הדיסוננס העולה בעקבות ההחלטה . ההכרה “ המוצר שנבחר לוקה בחסרונות " דיסוננטית לא רק להכרה “ אני הקונה " אלא גם להכרה “ כולם יודעים שאני הקונה " . צורך ההצדקה כפול ומכופל – מכיוון שהמעשה גלוי אי אפשר להכחישו , ולכן , עלי להצדיקו גם לעצמי וגם לאח...  To the book