נקודת המבט החוקית־המשפטית

באיזו מידה צריכה המדינה להתערב בהחלטות שמקבלים אזרחים העומדים ברשות עצמם ? ויכוח עקרוני זה מתעורר שוב ושוב בנושאים שונים הקשורים בצרכן : האם יש להתיר פרסומת לגבינה עתירת כולסטרול ( המותרת לשיווק !)? האם יש לחייב את היצרן לפרסם את הסכנות הכרוכות בשימוש במשקאות חריפים ? האם מותר להגביל את חופש הצרכן לבחור לו מקומות בילוי ומאכלים ? האם מותר להטיל איסור על שיווק של מוצרים ושירותים שאינם פוגעים בביטחון או בבריאות ? האם ובאילו תנאים מותר להפלות בין צרכנים ? האם על המדינה להטיל הגבלים עסקיים כדי להבטיח את חופש הבחירה של הצרכנים ? איזה מידע יש לספק לצרכן כדי שבחירתו תהא סבירה ? שאלות אלה ואחרות מרבות להעסיק משפטנים , אנשי ציבור , חוקרים ובעלי עניין בתחום הגנת הצרכן . התשובות עליהן תלויות במידה רבה בנורמות המוסר המקובלות בחברה הנתונה ובתפיסה של זכויות האזרח וחובות השלטון כלפיו . תלות זו מוצאת את ביטויה בתקנות הגנת הצרכן , 1991 ( סעיף : ( 2 " פרסומת ודרכי שיווק יהיו תואמים ערכים חברתיים המקובלים כחיוביים , כגון : אחווה , אדיבות , יושר , צדק , סובלנות , שוויון , אי אלימות וכן יימנעו מתיאור מצבים ...  To the book