|
|
לאחר שהצגנו את הנימוקים התיאורטיים להצדקת השימוש במחיר הון ממוצע משוקלל לשם הערכת הצעות השקעה חדשות , נדון עתה בהיבט החישובי . ראשית , נדון בשיטות שבהן אפשר לחשב את העלות של כל מרכיב , כשמבנה הון היעד של החברה ידוע . על פי הגדרתה , עלות מרכיב כלשהו היא שיעור התשואה המזערי הנדרש על ידי מקור המימון . למשל , עלות מרכיב החוב במצרף המימון היא התשואה הנדרשת על ידי האוחזים באיגרות חוב . ברור כי תשלום הריבית ללא דילול ברווח למניה משמעותו , שהחברה צריכה להרוויח לפחות שיעור זה על השקעתה . זהו שיעור התשואה המזערי , המבטיח כי לא יהיה דילול ברווחי בעלי המניות , והמהווה את העלות הספציפית של החוב ( עלות מרכיב החוב ) . הגדרה דומה תשמש למקרה של מרכיב ההון העצמי . מן הראוי להדגיש , כי עלויות ספציפיות אלה כשלעצמן אינן משמשות להערכת הצעות השקעה ; אנו אומדים אותן אך ורק למטרת חישוב מחיר ההון הממוצע המשוקלל ; הממוצע המשוקלל , הוא ורק הוא , מהווה את שער הניכיון הנכון בעת הערכת הצעות השקעה . לכן , העלויות הספציפיות של הון זר והון עצמי , המוצגות בהמשך היחידה , הן העלויות המתאימות לחישוב מחיר ההון הממוצע המשוקל...
To the book |
|
|