|
|
ביחידה 3 ראינו שקיימת תחלופה מסוימת בין רמת ההוצאות הקבועות לרמת ההוצאות המשתנות ליחידת תפוקה , וכי לחברה יש דרגת שליטה מסוימת על תהליך הייצור . החברה יכולה , במסגרת מגבלות מסוימות , להשתמש באחת משתי האפשרויות : תהליך ייצור אוטומטי המאופיין בהוצאות קבועות גבוהות אך בהוצאות משתנות נמוכות , או בתהליך ייצור שאינו אוטומטי במלואו , המאופיין בהוצאות קבועות נמוכות יותר אך בהוצאות משתנות גבוהות יותר . נקודת האיזון של חברה , המשתמשת במנוף תפעולי גבוה יחסית , נמצאת ברמת מכירות גבוהה יחסית , ולשינויים ברמת המכירות יש השפעה מנופית על רווחיה . למנוף הפיננסי יש בדיוק אותו סוג השפעה על רווחי החברה . מצאנו , במהלך הניתוח הקודם , כי חסרונו העיקרי מתבטא בכך שהוא מגדיל את שונות הרווח , והצגנו את בעיית ההחלטה שמעמיד חיסרון זה בפני החברה בעת בחירת אסטרטגיה מימונית ; קרי , גובה הסיכון שאותו החברה מוכנה ליטול . המטרה בפרק הנוכחי היא להציג את התחלופה הקיימת בין שני סוגי המנופים , שהשפעתם על שונות הרווח למניה , ומכאן על הסיכון , היא באותו הכיוון . בעיקרון , תחלופה זו מאפשרת לחברה להשיג רמת סיכון נתונה באמצעות ...
To the book |
|
|