ערך הארגון העסקי נמדד באמצעות המחיר שמשקיעים מוכנים לשלם תמורת ניירות הערך שלו , והוא פונקציה של זרם המזומנים העתידי הצפוי והסיכון הכרוך בו . מטרת הניהול הפיננסי היא להשיא את עושר בעלי הפירמה . השגת מטרה זו תובעת מהמנהל הפיננסי לקבוע בצורה משולבת מדיניות השקעות אופטימלית , מבנה הון אופטימלי , מדיניות חלוקת דיבידנד אופטימלית וניהול אופטימלי של נכסים והתחייבויות שוטפות . המנהל הפיננסי — בין אם הוא נושא בתואר פורמלי של חשב , של מבקר או של סמנכ "ל כספים — חייב לדאוג לצורכי הנזילות של הפירמה ולרווחיות שלה . בחתירה לרווחיות מוגבל המנהל הפיננסי בדרישות הנזילות ובגורם הסיכון . סיכון ותשואה הם הגורמים העיקריים שיש לשקול בקבלת החלטות פיננסיות , והם הגורמים העיקריים המשפיעים על ערך השוק של הפירמה . צורות ההתארגנות העסקית העיקריות הן פירמה פרטית , שותפות וחברה . את הפירמה הפרטית והשותפות קל להקים ולארגן , אך אורך חיים מוגבל והתחייבות בלתי מוגבלת הופכים צורות אלה לבלתי מתאימות לפעילות בקנה מידה גדול . ערבות מוגבלת , קלות העברת מניות , ולכאורה חיי נצח של החברה , מאפשרים לה לגייס סכומי כסף אדירים ולע...
To the book