לזיהויו של המרכיב העברי במוגרבית היהודית

זיהוי המרכיב השאול בלשון נתונה הינו משימה נכבדה . משימה זו קלה היא ברוב המכריע של המקרים , אך פעמים היא קשה . אם המרכיב הזר בלשון האמורה שאול מלשון שאין לה כל קרבה גנטית ללשון השואלת , הוא עשוי להיות בולט בזרותו ובדרך כלל לא יהיה כל קושי לאתרו . אולם אם הלשון השואלת והלשון המשאילה קרובות קרבה גנטית עשויים להתגלות קשיים של זיהוי המרכיב השאול . אך גם במקרה של שאילה משפה אחות עשוי המרכיב השאול לגלות זרות מסוימת למבנה הכללי של הלשון הקולטת , זרות העשויה לבוא לידי ביטוי בדקדוק , בתחום ההגה או התצורה ; בגיזרון , בפראזיולוגיה ובתחומים האחרים . החוקרים שעסקו בשאלת המרכיב העברי שבמוגרבית , הפעילו בקטיגוריות אחדות ובפרטים שונים עקרונות בלשניים , שסייעו בזיהוי מרכיב זה , אולם , בדרך כלל , הם נהגו בו בחינת מפורסם שאינו צריך ראיה , כלומר הם זיהו אותו זיהוי אינטואיטיבי וניתנת האמת להיאמר , כי על הרוב צלחה מלאכתם בידם . אולם דין הוא ששאלת הזיהוי תידון באופן כולל על כל היבטיה , שכן ללא בירור מתודולוגי ייוותרו מקרים גבוליים רבים , שלא ניתן יהא להכיר בהם אל נכון אם עבריים הם אם ערביים . דרך משל , ברונו ...  To the book