sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
זיהוי המרכיב השאול בלשון נתונה הינו משימה נכבדה . משימה זו קלה היא ברוב המכריע של המקרים , אך פעמים היא קשה . אם המרכיב הזר בלשון האמורה שאול מלשון שאין לה כל קרבה גנטית ללשון השואלת , הוא עשוי להיות בולט בזרותו ובדרך כלל לא יהיה כל קושי לאתרו . אולם אם הלשון השואלת והלשון המשאילה קרובות קרבה גנטית עשויים להתגלות קשיים של זיהוי המרכיב השאול . אך גם במקרה של שאילה משפה אחות עשוי המרכיב השאול לגלות זרות מסוימת למבנה הכללי של הלשון הקולטת , זרות העשויה לבוא לידי ביטוי בדקדוק , בתחום ההגה או התצורה ; בגיזרון , בפראזיולוגיה ובתחומים האחרים . החוקרים שעסקו בשאלת המרכיב העברי שבמוגרבית , הפעילו בקטיגוריות אחדות ובפרטים שונים עקרונות בלשניים , שסייעו בזיהוי מרכיב זה , אולם , בדרך כלל , הם נהגו בו בחינת מפורסם שאינו צריך ראיה , כלומר הם זיהו אותו זיהוי אינטואיטיבי וניתנת האמת להיאמר , כי על הרוב צלחה מלאכתם בידם . אולם דין הוא ששאלת הזיהוי תידון באופן כולל על כל היבטיה , שכן ללא בירור מתודולוגי ייוותרו מקרים גבוליים רבים , שלא ניתן יהא להכיר בהם אל נכון אם עבריים הם אם ערביים . דרך משל , ברונו ...  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help