השרח המוגרבי למקרא

כל אימת שידיעת העברית בקרב היהודים נחלשה ולא הספיקה כדי הבנה ישירה ומידית של המקרא , קריאתו הטקסית ולימודו השיטתי לתינוקות של בית רבן לוו בתרגום ללשון אחרת , הכול לפי המקום והזמן . כאשר יהודי אלכסנדריה לא הבינו עוד את לשון המקרא , במאה השלישית לפני הספירה , הם נזקקו לתרגום ללשון הדיבור שלהם באותו הזמן , יוונית , וכך בא " תרגום השבעים " לעולם . ומשנסוגה העברית כלשון דיבור בארץ ישראל מפני הארמית , במאה הראשונה לספירה , נזקקו היהודים לתרגום ארמי למקרא , תחילה לתרגום אונקלוס לתורה ולתרגום יונתן לנביאים , וברבות השנים גם לתרגומים מעודכנים , בלהגים ארמיים אחרים . וככלל , משבאו היהודים בארצות הגולה תחת עולם של עמים זרים הם תרגמו את המקרא ללשונות הדיבור באותן ארצות . על ידי תרגומים אלו הם שימרו את היכולת להבין את המקרא ולהנחילו מדור לדור . כך נזקקו היהודים גם לתרגום המקרא לערבית , משעה שהיא נעשתה לשון הדיבור של היהודים באימפריה הערבית , למן המאה השביעית ואילך . ואכן נכתבו תרגומים אחדים לערבית , שהבולט ביותר שבהם הוא ה " תפסיר " ( התרגום ) של רב סעדיה גאון ( , ( 942 - 882 שזכה לתפוצה גדולה , וב...  To the book