טיפולוגיה של היצירתיות במוגרבית היהודית

מוגרבית יהודית בזמננו ככל שהתיעוד שבכתב יכול ללמד , לא עלה הלהג המוגרבי כלהג מובחן ועצמאי מלהגי הערבית אלא למן גירוש ספרד ( 1492 ) ואילך . לתקופות קדומות מתועד מן המגרב רק הקוינה של הערבית היהודית הבינונית . כאן אין אני נדרש לכל תקופותיה של המוגרבית היהודית ואף לא לכל מרחביה וללהגי המשנה שלה , אלא למוגרבית היהודית במרוקו בדור האחרון . רוב דובריו של להג זה נעקרו ממקום מושבם בשלושת הדורות האחרונים . מיעוטם עלה לארץ סמוך לפני הקמת המדינה , ורובם המכריע – בשני העשורים שלאחר הקמתה ( . ( 1968 - 1948 מיעוט קטן אחר נתגלגל לריכוזים בארצות אחרות , בעיקר בקנדה ובצרפת . אף על פי כן , הלהג עדיין חי ומדובר , ולו באופן ספורדי , בפי דור העולים עצמם . בפי דור בני העולים שנולדו מחוץ למרוקו הוא הולך ונשחק , אף שהם עדיין מבינים אותו , ובפי בני הדור השלישי הוא הולך ונשכח . תמונת מצב לשון זו דומה להפליא לתמונה שצייר מרסל כהן לפני כמאה שנה , בספרו על הדיבור הערבי של יהודי אלג ' יר , במה שנוגע לשליטתם של בני הדורות השונים במגוון הלשונות שדיברו בשעתם . יש לשער שבעוד כארבעים חמישים שנה , לא יהיה בעולם דובר יליד...  To the book