בהתייחסו אל טקס הנישואין כאל טקס מעבר , מבדיל רובין בין האישור האזרחי לשינוי הסטטוס של בני הזוג , לאישור הדתי . האישור האזרחי , זה שנותן הציבור לנישואין , ניתן , לדבריו , בעצם “ השתתפות הקהל בריקודים , בניגונים ובשירה , בסעודה ובשתייה " , ואילו “ את המשמעות הדתית לטקס הנישואין תורמת ברכת החתנים " . “ חברה המבקשת להעניק את אישור הסמכות הדתית לאירוע " , הוא אומר , “ מקדשת אותו בטקס דתי . עיקריו של הטקס הדתי הם , ראשית , שהוא מתייחס אל הטרנסצנדנטלי ; ושנית , שהוא טרנספורמטיווי , מעביר ממצב למצב חדש ובלתי הפיך " . באומרו זאת הוא מסתמך , לדבריו , על ספרו של טרנר . tFores fo Symbols ואמנם , אומר שם טרנר , בין היתר , שהוא מחשיב את המונח " “ ritual כמבטא צורות של התנהגות דתית הקשורה למעברים חברתיים , בעוד שהמונח " , “ ceremony קרוב יותר לבטא התנהגות דתית הקשורה במצבים חברתיים , הווי אומר " “ ritual הוא בעל יכולת לחולל שינוי , בעוד " “ ceremony מאשר ומגבה מצב קיים . “ משתתפי הטקס מקבלים מנציגי הסמכות הטרנסצנדנטלית את האישור לאירוע " , אומר רובין ומכוון , כמדומני , לרב , עורך הטקס . “ בטקס נישוא...
To the book