א. לשאלת קיומו של טקס בר המצווה בחברה הקיבוצית החילונית

[ ... ] ועם שהחיים הולכים ונבנים ונוצר איזה בסיס ממשי להם , הניתוק נעשה מורגש יותר . וגם בדברים שבקטנות . האם שמתם לבכם לכך מה גדולה הנטייה בקיבוץ לחידוש איזה הווי , הייתי אומר זעיר בורגני , ולאו דווקא בשטח של סיפוק צרכים , אלא כעין נטייה ליציבות של משפחתיות . כמה נוהים אצלנו וצמאים לשמחה משפחתית , למסיבות של בר מצוה וכד ' . יש לפעמים הרגשה שכאילו אנשים מחפשים הזדמנות ל " מסיבה " , להעלות קצת השראה , תחושה כל שהיא של יציבות . דברי הגות אלו של מלץ , על “ הנטייה בקיבוץ לחידוש איזה הווי " שאותו הוא מכנה “ זעיר בורגני " ושמבטא , לדבריו , נטייה ליציבות משפחתית , הם האזכור המפורש היחיד בכל כתביו , הספרותיים והעיוניים , בשנים שבהן עסקינן , כלומר עד קום המדינה , של המושג “ בר מצווה" בהקשר ארץ - ישראלי או קיבוצי . אלא שגם אזכור זה הוא משלהי התקופה ( הדברים נכתבו בתש " ח ) וכדוגמה לתמורה בהווי הקיבוצי , כלומר לדבר שלא היה מקובל עד אז ושנתהווה 88 מלץ , האדם בקבוצה , עמ ' 120 [ ההדגשה שלי ] . עם התבססות הקיבוץ והתבגרות יושביו . מסיבת בר המצווה , אף שאין להבין מן הכתוב איזה צביון ניתן לה , נתפסת כמ...  To the book