כשאנו עושים שימוש במונח “ דרשה " ועוד בטרם נדרש לנושא הדרשה בבר המצווה , עלינו להבחין בין שני מובניו של המושג שנולדו האחד מתוך האחר , וכפי שמנסח זאת יונה פרנקל : “ עלינו להבדיל בין ‘ דרשה ' המקורית , שהיא פעולתו של המפרש בדרך המדרש את הכתוב , לבין ‘ הדרשה - ההרצאה ' , שהיא המאורע הציבורי שקיבל את שמו בגלל העובדה שבדרך כלל שילבו מדרש כתובים בתוך ההרצאה התורנית הציבורית " . באשר למובן הראשון , “ פעולת המפרש בדרך המדרש " , מסביר פרנקל במקום אחר כי “ ' דרש ' יש לו משמעות עיקרית אחת והיא - לחקור ולמצוא משמעויות חדשות בפסוקי המקרא ; וכן הוא בכל הספרות התלמודית גם לגבי ‘ דרשא ' [ ... ] זוהי פעולתו של מי שדורש , כלומר הקישור בדרך חדשה בין פסוק לפירושו החדש . זהו מעשה לימוד שיכול להיעשות גם בבית - הכנסת לפני הציבור הרחב , אבל בעיקר מקורו הוא כמובן בעיון של החכם במקרא וללא קשר לאיזה ביצוע שהוא " . בדבריו אלו ממשיך פרנקל קו מחקרי שהתווה קודמו , יוסף היינימן , שקבע , בין היתר , כי באמצעות פירושים חדשים אלו למקרא ו " על ידי נתינת הדברים עניין לנסיבות זמנם הצליחו החכמים בשתי משימותיהם כאחת : לתת תשו...
To the book