ב. דוד מלץ

דוד מלץ לא הרבה לספר את קורותיו , לא בעל - פה , לא בכתיבה אוטוביוגרפית ולא באצטלה ספרותית ( כפי שעשה , למשל , יערי ברומן כאור יהל ) . כך עולה מעיזבונו וכך גם טוענת בתו , רנה הרשקוביץ . “ אבא כמעט לא סיפר " , היא אומרת , “ היתה תקופה שאני ממש הכרחתי אותו , זאת אומרת הפצרתי בו , הייתי מאוד סקרנית . ואז הוא סיפר לי בהמשכים את עלילותיו בעלייה לארץ " . כפי שנעתר לבקשת בתו , כך נעתר פעמים בודדות נוספות , מאוחרות יחסית , לבקשותיהם של גורמים חיצוניים , מראיינים או מתעדים . כך , למשל , השיב שלוש פעמים , ב - , 1952 ב - 1956 וב - 1967 לשאלון “ גנזים " באופן ענייני ותמציתי מאוד , רחוק מרחק רב מסגנונו הרגיש ועמוק המחשבה ומתיאוריו הרחבים הבאים לידי ביטוי ביצירותיו הספרותיות ובמאמריו העיוניים : נולדתי בבנדין , פולין . קיבלתי חינוך מסורתי , למדתי בחדר ובישיבה עד גיל . 16 השכלה כללית מסודרת לא קיבלתי , פרט לבית ספר עממי . השכלה כללית רכשתי לי בשנות מלחמת העולם הראשונה מלימוד עצמי וקריאה בספרות הפולנית והגרמנית . באותו זמן עסקתי בהוראת העברית בשעורי ערב באגודת “ עבריה " בעירנו . ב 1919 יצאתי את פולין כד...  To the book