שאלת המחקר שבה אני עוסקת בספר זה : כיצד משמשת הספרות העברית אכסניה לביטויי הגות יהודית וכיצד היא מתפקדת ככלי לעיצוב ולהבניה של זהות יהודית ? , נכונה באשר לספרות העברית החדשה לכל תקופותיה , למן דור התחייה ועד ימינו אנו , לכל יוצריה , יצירותיה וסוגותיה הספרותיות . לאחר עיון בכתבי קשת רחבה של יוצרים היה עליי , מטבע הדברים , להתקין מסגרת שתתחום בתוכה את קבוצת היוצרים , היצירות והסוגות הספרותיות שבהם אעסוק במסגרת מחקר זה . יוצרים אלו ישמשו לי מקרי מבחן שמבדיקת יצירתם אלמד באילו מנגנונים ספרותיים ורעיוניים הם השתמשו ומה היו מקורות הגותם שהולבשה בדברי ספרות . אין ספק שבבחירת היוצרים והיצירות מעורב היה טעמי האישי ונטיית לבי , אך עוד יותר מכך עמדה לנגד עיני ההכרה כי טוב יהיה אם אבחר בקבוצת יוצרים בעלי מכנה משותף שיהווה רקע ובסיס ליצירת התמונה הכוללת של המחקר ותוצאותיו . בחרתי אפוא לדון בקבוצת סופרים שיש ביניהם מכנה משותף ביוגרפי , סופרים שנולדו כולם במזרח אירופה בשלהי המאה התשע - עשרה או בשחר המאה העשרים , קיבלו חינוך תורני שניכר היטב ברובד האסוציאטיבי והלשוני של יצירתם , חוו על בשרם את מוראות ...
To the book