הגירוש

קרבתו של הצבא העות ' מאני למושבה הולידה עוד בעיה : קשה היה לפירארים להסתתר בפרדסי המושבה , והנועזים שבהם , שמיאנו להתרחק מן האזור , נמנו עם השודדים והגנבים המקומיים . ועד המושבה שכר שלושה מוגרבים לשמור על הפרדסים . באחד הימים נתקלו השומרים בכנופייה ובה כשלושים גנבים חמושים . יחסי הכוחות היו לטובת פורעי החוק , עד שהתייצב מולם שמואל סלוביס בעוז רוח ובתקיפות , והם נסוגו . כדי לחזק את ביטחונם של תושבי המושבה , הוחלף השומר הבדווי בשומר יהודי . כשקרבו האנגלים לגבולות הארץ ב , 1917 גורשו כל תושבי יפו ותל אביב היהודים . כך חזרו פייגה וראובן לרר למושבתם . ב 8 במאי 1917 הלך ראובן לעולמו והוא בן שמונים וחמש שנה . אחרי גירוש היהודים מתל אביב ומיפו החליט ג ' מאל פשה לגרש גם את בני המושבות שמדרום ליפו . את ההודעה על כך קיבל מוח ' תאר נס ציונה , יוסף פלדמן , מפיו של ה " מודיר " , המושל , שישב ברמלה . פלדמן דיווח על כך מיד לירמיהו בוקסר , והלה מיהר אל ביתו של עבדול רחמן כדי לשטוח לפניו את הבעיה . במקרה היה שם באותה שעה עורך הדין היהודי מיפו , דוד מויאל , והשלושה ישבו לטכס עצה איך להעביר את רוע הגזרה...  To the book