אחרית דבר: הציגו להם שאלות

הסיוע דומה לשמפניה : בעת הצלחה ראויים לה , ואילו בעת כישלון זקוקים לה . — כלכלן הפיתוח פיטר באואר , ' לונדון סקול אוף איקונומיקס ' בלי ספק תרצו לדעת איך ראוי לפעול . כאשר מסר מסוים כרוך בכאב , לעולם נרצה פתרון מהיר , מן המוכן , לשכך את המכאוב . הפתרון אינו מצוי באמתחתי . וממילא הפתרונות משתנים ממקרה למקרה . דרפור איננה אפגניסטן , ומורדי ' החזית ' בסיירה לאון אינם בני - הוטו שבגומה . אני גורסת שעלינו להפסיק את ההימנעות מהצגת שאלות , ולהתחיל לדון בדרכים להיטיב את מעשינו . לא אחת הוויכוח לוקה משום שהוא אמוציונלי . פעמים רבות מדיי התגובה לביקורת היא זו : " הא ! אז האם עלינו פשוט לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות שום דבר ? " החלופה – הימנעות מעשייה – חייבת להיות זמינה , אם יש בה כדי להיטיב , אבל אינני טוענת בזכות " לא לעשות שום דבר " . אני דוגלת בגישה אחרת , והיא שאל לנו לפטור את המערכת מביקורת . יותר מדיי דברים משתבשים . אפשר לחשוב שאיוש מרפאה או מרכז חלוקת מזון בארץ מרוחקת וענייה השרויה במשבר מביא עמו איכשהו חסינות . ככל שידיעתי משגת , שום עובד סיוע ושום ארגון סיוע לא נגררו לבתי משפט כדי לעמוד ...  To the book