כתיבה ואקטיביזם חברתי כמבע של זהות

דרור משעני , באחרית דבר למסתו של בארת על מות המחבר , מביא בשם בארת , את התפישה שהטקסט הספרותי הוא : כאובייקט שמעצם טיבו מתנגד לכל סמכות ולכל בעלות ( ... ) וחותר בתכונותיו תחת ( ... ) האידיאולוגיה הקפיטליסטית . ( ... ) המרחב של הספרות פתוח לשוטטות ולא לחדירה . הכתיבה מציבה ללא הרף משמעויות ( ... ) ו ( ... ) לסרב . 756 נטליה גינצבורג , כל אתמולינו , עמ ' . 224 לעצור את המשמעות , פירושו בסופו של דבר לסרב לאלוהים ולנגזרותיו : לתבונה , למדע לחוק . משעני מוסיף כי " הקורא החדש הזה , כפי שמוליד אותו בארת , הוא האחראי על שחרור הפוטנציאל המהפכני הזה של הספרות אל העולם " . בהמשך הוא מניח את הקשר בין מרד הסטודנטים בצרפת , במאי , 1968 לבין הטקסטים של רולאן בארת ושל מישל פוקו . ומצביע בכך על האופן שבו כתיבה ספרותית יכולה לשמש השראה לאקטיביזם פוליטי . רצוני להראות כי בכתיבתה של נטליה גינצבורג מצוי בסיס לשיח ציבורי , אם כי מהלך זה סמוי ואולי אף בלתי מודע . ביצירתה מתקיים שיח חדש אודות זהות מורכבת ורבת סתירות , אודות חוסר האפשרות להכריע בין מגמותיה הסותרות של הזהות , אודות רגשות מעורבים של מחויבות עמוק...  To the book