הכמיהה לציון או הצדקת הישיבה בגלות הינן שני הקטבים שביניהם נעה הזהות היהודית הגלויה והמודעת לעצמה , לאורך כל ההיסטוריה היהודית . אמנם יהודים במספר מועט ישבו בארץ ישראל לאורך השנים , עם זאת , חכמים היו חלוקים ביניהם על חובת הישיבה בארץ . יוז ( . H Stuart Hughs ) מתאר את תגובת יהודי איטליה לכניסת איטליה למלחמת העולם הראשונה ואת הצטיינותם בגילוי פטריוטיות . בדרך זו הוא מבקש לומר שיהדות איטליה חשה שייכות למדינה האיטלקית , וזו הייתה מושרשת בה , לפיכך האופציה לעקור מאיטליה בשם אידיאולוגיה ציונית כמעט לא עלתה על הפרק . גם פרימו לוי מעיד על הקשר העמוק שלו לחבל מולדתו – פיאמונטה , ועל כך שמעולם לא עלה על דעתו לחיות בישראל . ישראל לדעתו היא " טעות מבחינה היסטורית " , תרבותה דלה בהשוואה לתרבות האירופית , והוא אף הופך את שורשיו של הרעיון הציוני בהדגישו את תפקידה של הגולה בשמירה על מדינת ישראל . הגניאולוגיה של משפחת לוי ראשיתה במשפחה שומרת מסורת על פי נוסח יהודי איטליה , והמשכה במשפחה המכירה ביהדותה , אולם ללא שמירה על מאפיינים של טקסיות או קשר עם הקהילה היהודית . נשאלת אפוא השאלה : האם בשלב הראשון...
To the book