חסד חילוני: גאולה אנושית בתיאוריה של פריבך-חפץ

בספרה חסד חילוני מתארת דנה פריבך - חפץ כיצד יצירה ספרותית מהווה הזמנה לדיאלוג , להשתנות , להעצמה , לבדיקה מחודשת ולהפנמת ערכים חדשים . את התגובות על אובדן האמונה בעידן המודרני מחלקת פריבך - חפץ לשלוש קטגוריות : . 1 תגובות שליליות : ניהיליזם , אסקפיזם , פסיכואנליזה ; . 2 תחליפים ערכיים : מרקסיזם , לאומנות , רוחניות מודרנית ; . 3 תגובה חיובית : ההומניזם החילוני על שלל גווניו . פריבך - חפץ סוקרת את התפתחות ההומניזם החל מפיקו דה לה מירנדולה דרך קירקגור , קאנט , יספרס , היידגר וסארטר . אלה מדגישים באופנים שונים את אופייה של האנושיות החדשה , כאקט של בחירה להתחייבות אתית , לזהות עצמית , לאותנטיות , ודוחים את אפשרות הגאולה הדתית , שלשיטתם היא אשליה חסרת פשר . פריבך - חפץ מתרכזת בתורתו של היידגר ומצביעה על שתי האימות המרכזיות של הקיום האנושי : אימת היעדר המשמעות ואימת המוות . הפרט החילוני - הומניסטי נותר חסר מענה : אינו יודע מה לעשות ועל מי להישען כדי למלא את הריק שנוצר עקב " מות האלוהים " . נשאלת השאלה : מהם התכנים הקונקרטיים והחיוביים שההומניזם עשוי להציע לאדם החילוני לשם פתרון מצוקתו , והאם ...  To the book