ביטויי שפה יהודית

כבר בפתיחת לקסיקון משפחתי משחזרת גינצבורג את שפתו הייחודית של אביה , אשר יתואר אחר כך כדמות דומיננטית בחייה ובחייהם של אחיה ואחותה . קולו של האב המהדהד מבעד לדפי הספר , מצוטט באותו אופן שבו מצוטטים דברי חכמים בפרקי אבות : " הוא היה אומר" אופן התייחסות זה לדברי האב מצביע על כבוד ומחויבות עמוקה כלפיו ויראה גדולה מפניו תוך ניסיון להנציח את אופן דיבורו המדויק והמיוחד . הדיבור המיוחד , הטון , העוצמה , המבע , המילים הנבחרות על מנת לאומרן , כל אלה יוצרים את חד פעמיותו של הדיבור האנושי שכמו טביעת אצבע , אין שני לו . שחזור אופן דיבורו של אדם הוא הנצחתו המלאה והמדויקת ביותר . הסבתא הנרגנת , אמו של האב , שעדיין מתפללת בעברית , תובעת מבני המשפחה שלא ינהגו בזלזול ובציניות כלפי מה שמקודש , אם כי אינו מקודש בעיניהם , היא אומרת : " צריך שיהיו לאדם דברים קדושים . אסור שהכול יהיה הפקרות וקלות דעת " . מובן מדבריה שהיא עצמה כבר אינה יכולה למנוע מבנה ומנכדיה את הבחירה באתיאיזם , אולם אסור שלבחירתם יתלווה זלזול בכל מה שקדוש לאחרים , וכוונתה לערכים המקודשים הקשורים למסורת היהודית שאותה היא מייצגת . הסבתא אף ...  To the book