הקדמה על הדמויות היהודיות ביצירתה של גינצבורג

כמו סופרים רבים יהודים אחרים כהיינריך היינה , אלזה מורנטה , גם נטליה גינצבורג , אף שההלכה אינה מכירה ביהדותה , ואף שהמירה את דתה לאחר נישואיה השניים , המשיכה לראות את עצמה קשורה לזהותה היהודית והוסיפה לעסוק בה . מגמת ספר זה היא להתחקות אחר שיירי התודעה היהודית של גינצבורג מתוך מה שמוצג לכאורה , אך מתמסמס ושוקע ואף נדמה כחסר משמעות ביצירתה . רצוני להראות כיצד היא חשה עצמה שייכת " לאומה היהודית " שחולקת בעיקר חוויה אתנית , גורל היסטורי וחוויה רליגיוזית אינטימית ורבת סתירות עם אל מופשט ואוניברסלי המייצג נורמות מוסריות . רצוני לטעון שגם עיסוקה בזהותה היהודית וגם שתיקתה בדבר זהותה היהודית , היא - היא הזהות היהודית שלה , אף שמשפט זה עשוי להשמע כפרדוקסלי . מופעים של זהות חשאית ומסתתרת מאחורי מסכה כבר מתוארת בזהות המאראנית . לטענתי , העיסוק בטרגדיה היהודית הוא ראשיתה של הצהרת זהות . יתרה מזאת : יש ששתיקתה סביב הזהות היהודית היא מודעת והצהרתית . שתיקה זו קשורה אולי בחוויה תשתיתית של חרדה , בהיותה קשורה לחובת איסור גילוים של פעילים אנטי פשיסטים , חלקם יהודים , שהוסתרו בבית הוריה . שתיקה המשולבת ...  To the book