תיאוריית הדה קונסטרוקציה והפסיכואנליזה של ז'ק דרידה

בספרו ספרות ופסיכואנליזה סקירה ביקורתית סוקר מרדכי גלדמן את תולדות הקשר שבין הפסיכואנליזה והספרות ואת הקשר המפרה Bakhtin M . M , The Dialogic Imagination , pp . 299 - 300 . . 243 . 244 מיכאיל בכטין , הדיבר ברומן , עמ ' . 31 , 20 , 19 שביניהן . הוא מציין את הישגו של ארנסט קריס ( Ernest Kris ) שקבע שעמימות המשמעות בשיר מקורה בלא מודע של היוצר והיא מפעילה לא רק את הפרשנות הרציונאלית של הקורא אלא גם את הלא מודע שלו . נורמן הולנד ( Norman Holland ) מבטל את קיומו של הטקסט בנפרד מתודעת הקורא . הפרשנות לטקסט מתהווה כ " עסקה " בין הקורא לטקסט . הסגנון האישיותי שולט גם ביצירת המשורר / הסופר וגם בפרשנות שמעניק הקורא ליצירה . על פי גלדמן , ז ' ק לאקאן ( 1901 - 1981 Jacques Lacan ) מתאר את הטקסט כיחידת סימנים המסמנת תוכן מסוים , המתחמק גם מכותבו וגם מקוראיו . התשוקה שיצרה אותו אינה קשורה לתשוקה של הקורא לפרשו . פיטר ברוקס ( Peter Brooks ) טוען ש " אנו חשים בקיומה של התאמה הכרחית בין הדינמיקות הנפשיות והספרותיות , מפני שתשתיתם של סיפורים מצויה תמיד בסדר סמלי טרנסאינדיבידואלי " . חוקרים אלה הקדימו את...  To the book