"אתגר השיבה אל המסורת": התיאוריה של אבי שגיא על הוגים יהודיים המתמודדים עם המודרניזם ועם הפוסט- מודרניזם

כיוון שגישתו מחייבת שיבה אל דיאלוג שבין האדם לבין המסורת הטקסטואלית של ההיסטוריה שלו ותרבותו . הוא גם מנסה להוכיח שהמחשבה הפוסט - מודרנית אפשרה פיתוח של פלורליזם אקספרסיבי . האל אינו מצוי בזיקה אל האדם . האל הוא מושג המובן רק בשפה הדתית , והדת אינה סוג של זיקה בין האדם לבין האל , אלא דפוס חיים שמקורו ומובנו מצויים בתוך הפעילות האנושית עצמה . בהמשך טוען שגיא שהפלורליזם האקספרסיבי מדגיש כי זיקתו של האדם לדת אינה נובעת מתוך בחינה ביקורתית של הדת ומידת אמיתותה . בדרך כלל , אדם נולד לתוך קהילה שכבר גובשה בה מסורת דתית מסוימת . תפקידה של הדת והאמונה באל הוא אפוא לארגן את הניסיון האנושי ולהעניק משמעות לקיום . שגיא מדבר על " מעגליות הרמנויטית " , כלומר המאמין בא לעולם עם " הבנה מוקדמת של העולם והבנה זו חוזרת ומונהרת בתהליך ההתנסות בעולם " . כלומר התשתית החווייתית הראשונה אינה פרי בחירה אלא תוצאת " המושלכות של האדם אל העולם " , אם ננקוט בשפה ההידגריאנית או הסארטריאנית . בפרק העוסק ביהדות כפרשנות , מגדיר שגיא את היהדות כתרבות שבמרכזה מצויים טקסטים . תרבות המנהלת דיאלוגים באופן דיאכרוני וסינכרוני...  To the book