ירושלים: מקום הומה ורועש

התחושה המשכרת של היסטוריה בהתהוות עוררה התלהבות כללית להגיע אל העיר העתיקה , לנשום את האוויר שלה , לגעת בדברים . באווירת ההתרגשות ההיסטורית של יוני 1967 החליטה הממשלה מיד לאחר הכיבוש כי הרובע היהודי ייבנה מחדש . המקום שסימל את היישוב הדתי הישן והיה עני וחלש עד שנכנע ללגיון הערבי , נעשה סמל לעוצמתה של ישראל . ירושלים שאך זה שוחררה נעשתה זירה לפעילות אינטנסיבית של גופים ואישים ממסדיים וחוץ - ממסדיים . " אמרת כי שום דבר לא יברח וכי ירושלים שלנו לנצח . האמת היא כי האדמה מתחת לרגלינו בוערת וכל דחייה עלולה לגרום לאחור פעמי המשיח " , כתב לוי אשכול לשר השיכון מרדכי בנטוב כשנה לאחר המלחמה . תחושת הדחיפות חברה לתחושה שאנו , הישראלים , מנהלים את ההיסטוריה . אך הפעולות בשטח נעשו בלא תכנון כולל ובלא עבודת מטה מסודרת . אדרבה , אינטרסים מוסדיים וכוונות שונות התנגשו אלו באלו בשנים הראשונות שלאחר הסיפוח . מיד לאחר כיבוש ירושלים הירדנית עודד משרד ראש הממשלה מוסדות ויחידים שרצו לשוב ולקבוע את מעונם ברובע היהודי להגיש בקשה לקבלת היתר רשמי לכך . ההיענות הייתה מרשימה , ולחצים הופעלו לזירוז ההליכים . אכן , ז...  To the book