העימות כשגרה

במהלך שנות ה - 30 התפשט העימות בין יהודים לפלסטינים לכל חלקי הארץ . ההגירה הבלתי פוסקת של יהודים לארץ ישראל , שמספרם גדל בשנים אלו באופן משמעותי , ואי - הסתלקותה המפורשת של בריטניה מן ההכרזה על הקמת בית לאומי ליהודים עמדו במרכז מחאתם של הפלסטינים נגד שלטונות המנדט . ירושלים ויפו הנהיגו את המאבק הפלסטיני בשני תחומים אלו , אך בשעה שביפו הוא התעצב כמאבק לאומי גרידא , בירושלים נוסף לו גם צביון דתי . בשנת 1931 הצליח המופתי במקום שבו נכשל בשנת : 1922 בוועידה הכלל - אסלאמית שכינס בירושלים למען הגנה על המקומות הקדושים לאסלאם מפני הציונים נכחו נציגים מ - 22 ארצות . בהנהגתו של המופתי קם בשנים אלו במרחב שבין ירושלים לחברון " הג ' יהאד הקדוש " ( אל - ג ' האד אל - מקדס ) , ארגון דתי - לאומי שהכשיר צעירים למאבק אלים ביהודים ובבריטים . חברי הג ' יהאד הקדוש נטלו חלק במרד 1939 – 1936 ובמלחמת . 1948 לא כל פעולת מחאה המונית הסתיימה בהתפרעות ובמעשי אלימות נגד יהודים . באוקטובר 1933 ארגן הוועד הפועל הפלסטיני צעדת מחאה ועצרת בירושלים נגד בריטניה והציונים . אלפי המשתתפים בצעדה אמנם קיבלו היתר מן המשטרה לצעוד...  To the book