|
|
כפי שהראה הפרק הקודם , מגוון רחב של שחקנים - יזמים , ייננים , משווקים , בעלי חנויות , עיתונאים , מבקרים ומוציאים לאור - חברו יחדיו כדי לייצר את שדה היין ולטעון אותו במשמעויות סימבוליות שונות . מטרתם הראשונית הייתה לייצר את עצם הדרישה למוצר החדש - יין איכותי - תוך שינוי סטנדרטים מושרשים של טעם . הדרך שנבחרה היא יצירת קישור הדוק בין טעם ובין אורח חיים ומעמד . במילים אחרות , אם רוב ספרות המחקר בסוציולוגיה של התרבות מדברת על זיהוי בדיעבד של קשר בין סגנון חיים וצריכה ובין מעמד חברתי וכלכלי , הרי שבמקרה שלהלן מדובר בייצור מכוון של הקשר הזה ; קישור שנועד לשכנע את הצרכן הישראלי שאם ישתה יין " חמוץ " , ובעיקר אם גם יאהב אותו , יימנה עם מעמד נבחר . כך הובטח לבעלי ההון הכלכלי - איש איש לפי יכולתו - כרטיס לצבירת הון חברתי סימבולי . המטרה המוצהרת של המשתתפים בקורסי היין הראשונים בשנות השמונים הייתה הגדלת ההון התרבותי שברשותם . מעבר לכך , עצם ההשתתפות במסגרת זו זימנה עבורם אפשרות להכיר אנשים חדשים ממעמדם - ולרכוש הון נוסף , הפעם הון חברתי . ההון החברתי כולל פוליטיקה מורכבת של קשרים בין בעלי ההון התר...
To the book |
|
|