עליית הכהנים לדוכן , לברך ברכת כהנים , לבד מזה שהיא מצווה שהכהנים מבקשים למלאה , היא הביטוי הפומבי העיקרי לשמירת חזקת הכהונה לאחר חורבן הבית . שכן לא די לו לכהן ייחוס אבותיו , אלא הוא חייב להוכיח במעשים שהוא כהן , כדי שבני הקהילה ידעו זאת . חזקת הכהונה תלויה ונשמרת גם בהכרת בני הקהילה , ולפיכך על הכהן להילחם כל הזמן על קיום מצוות הכהנים בפומבי , כמו קבלת מתנות כהונה ונשיאת כפיים . דבר זה יוצר מתח תמידי בין הכהן לבין בני קהילתו ובינו לבין אחיו הכהנים . כהן שנמנע מלעלות לדוכן דרך קבע מסתכן בפגימת ( במדבר ה , כג ) מול " מחני נא מספרך " , " אמחנו מספרי " ( שמות לב , לב - לג ) , וכן בפרשת עקב , " ואמחה את שמם " ( דברים ט , יד ) . וכן העפר שניתן במי הסוטה ( במדבר ה , יז ) חוזר ומופיע גם בפרשת עקב : " ואשרף א תובאש ואכת אתו טחון היטב עד א שרדק לעפר ואשלך את עפרו ... " ( דברים ט , כא ) . . 82 וראו שם עוד בפסוק ז : " ממרים " ובפסוק כג : " ותמרו " . . 83 וראו פירוש מתנות כהונה שם , ד " ה שאף אהרן הכהן וכו ' : " כעין שדרשו חכמים ז " ל לצבות בטן של בועל " . חזקת ייחוסו , כפי שעולה מדברי רב : אמר ר...
To the book