ג. החשמונאים הראשונים

החשמונאים היו חדורים תודעה כהנית חזקה , שהנחתה את פעולתם הצבאית והדתית . הדבר ודאי נכון לגבי החשמונאים הראשונים , אך הוא ניכר גם אצל האחרונים , אפילו מתוך הסיאוב , הקלקול והניוון שאפיינו אותם . בעל ספר מקבים א ' מוסר בתיאורו ובלשונו את מעשהו של מתתיהו החשמונאי כהמשך למופת של פנחס . ... וכאשר סיים לדבר את הדברים האלה , ניגש איש יהודי , לעיני כל , להקריב על הבמה במודיעין , כפקודת המלך . וירא מתתיה , ויקנא , ויזועו כליותיו ותעלה חמתו כמשפט , וירוץ וישחטהו על הבמה . ואת איש המלך הכופה לזבוח הרג בזמן ההוא ואת הבמה הרס . ויקנא מתתיה לתורה , כאשר עשה פנחס לזמרי בן שלום . ויקרא מתתיה בעיר בקול גדול לאמור : כל המקנא לתורה והעומד בברית יצא אחרי . ( מקבים א , ב , כג - כז ) ההדגשים מבליטים את הדמיון בין מעשה מתתיהו למעשה פנחס . אף הוא הורג את החוטא ואת המחטיא , יהודי וגוי , ומקנא לתורה בדין "קנאין פוגעין בו " . המילה ' כמשפט ' מכוונת אולי לדין מוות מן התורה לעובר על איסור עבודה זרה . אך כיוון שלא היה כאן משפט , נראה שהכוונה היא לדין קנאין . הדבר מקבל אישור בהשוואת מעשה מתתיהו עם מעשה פנחס . זאת וע...  To the book