דמותו של אליהו הנביא יש בה הרבה דמיון לפנחס , והאגדה אכן נאחזה בכך עד כדי זהוי מוחלט ביניהם . הקנאות לשם היא גם תכונתו המובהקת של אליהו , שכתוב בו " קנא קנאתי " ( מלכים א , יט , יד ) . מכאן עולה ההקבלה לפנחס שכתוב בו " בקנאו את קנאתי " ( במדבר כה , יא ) . ייתכן שזהו הבסיס הדרשני שהביא לזיהוי אליהו עם פנחס על ידי בעלי האגדה . זיהוי זה עושה את אליהו כהן , ואמנם מקורות רבים מייחסים לאליהו כהונה . נזכיר כאן שניים מהם , שאינם קשורים למעשה קנאות , ללמדך שייחוס זה נשתרש והוא מתקיים גם ללא זיקה לזיהוי המפורש או המרומז של אליהו עם פנחס אשכחיה רבה בר אבוה לאליהו דהוה קאי בבית הקברות של גוים . ... ( שאל ממנו דבר הלכה ) אמר ליה : ולאו כהן ניהו מר ? ואמאי קאי מר בבית הקברות ? אמר ליה : לא גמר מר סדר טהרות ? דתניא : ר ' שמעון בן יוחאי אומר : קברי גוים אין מטמאין , שנאמר : " ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם " ( יחזקאל לד , לא ) , אתם קרוין אדם , ואין אומות העולם קרוין אדם . ( בבא מציעא קיד , ב ) תרגום : מצאו רבה בר אבוה לאליהו שהיה עומד בבית הקברות של גוים ... אמר לו : ולא כהן הוא אדוני ? ומדוע עומד אדונ...
To the book