פרק א: רגזנות הכהנים

מסורת קבלה בידינו מדורי דורות שהכהנים רגזנים הם . דימוי זה נשתרש והפך לדבר מוסכם וידוע בתודעה היהודית העממית עד עצם היום הזה . משל שגור הוא על פי העם לבטא תכונה של כעס ורוגזה : " כעסן ( רתחן ) ככהן " , וכהסברו של אבן שושן במילונו : " משל עממי למי שנוח לכעוס ( על שום המסורת שהכהנים קנאים ורתחנים הם , על יסוד קנאותו של פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן , לפי המסופר בבמדבר כה , ז ) " . אבן שושן בהסברו כבר רומז לכך שלרגזנות יש בסיס מוצק במורשת הכהנים , אך לא ניתן להפריד את הצד השלילי של תכונה זו מצדדיה החיוביים , כמתבקש מהתבוננות בדמותו של פנחס הכהן . להלן נראה שרגזנות זאת גילויים שונים לה , והיא מוצאת לה ביטוי בעניינים רחוקים לכאורה זה מזה , אך בסופו של דבר כולם מזינים את הדימוי הכולל שדבק בכהנים . על דרך הפרדוקס , דווקא ההלכות והמנהגים המיוחדים לכהנים והמנומקים בעיקרון ההלכתי : משום דרכי שלום , דווקא הם נובעים מהנחה בסיסית מקובלת שהכהנים רגזנים הם . כלומר הלכות ומנהגים אלה באים להסדיר את פעולתם ותפקידם של הכהנים בינם לבין עצמם ובינם לבין שאר ישראל , ולמנוע בכך מריבות צפויות מראש . וכך קובעת המ...  To the book