בתי המשפט ובג"ץ: תּל פּיּוֹת לתנועה הרפורמית?

אביעד הכהן א . אקדמות מילין מאמר זה מבקש לתאר מסע בן 45 שנה ויותר , שראשיתו באולם ההתעמלות שבכפר שמריהו וסופו בהיכל השיש של בית המשפט העליון בירושלים , ובמהלכו חלה תמורה רבתי ביחסים שבין בית המשפט העליון לבין התנועה הרפורמית . נציגי התנועה , שבעבר היו בבחינת " בל ייראה ובל יימצא " באולמות בית המשפט , היו לבני בית הנכנסים ויוצאים תדיר בשעריו , ולא אחת הוא משמש להם " תל פיות " שבני הקהילה פונים אליו בבקשת סעד ותמיכה . בית המשפט מצדו לא עשה את הצעד שקיוותה לו התנועה הרפורמית - על אף היותו גורם מרכזי בשמירה על זכויות המיעוט , ושומר הסף בכל הנוגע לעקרונות יסוד חוקתיים - דמוקרטיים דוגמת חופש הדת והזכות לשוויון . גם היום , בחלוף יותר משישים שנה להקמת מדינת ישראל , ולמרות " המהפכה החוקתית " שעיגנה את מעמדן החוקתי של זכויות האדם , הזכות לשוויון , חופש הדת וחופש הביטוי , טרם הוכר מעמדה של התנועה הרפורמית במשפט הישראלי , וניכרת הפלייתה הן במישור הסמלי הן במישור המעשי . במישור הסמלי , רבניה אינם מוסמכים לערוך נישואים או לרושמם ; בתי הדין הרבניים של מדינת ישראל אינם מכירים בגיורים שהיא עורכת , ואנש...  To the book